אור נ' מרכז הספורט ע"ש לרנר

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התובעת הייתה מנויה במכון כושר המנוהל ע"י הנתבע. היא התקשרה במנוי לתקופה של שנה. אין חולק כי בחלוף מספר חודשים הועתק אולם הכושר ממקומו המקורי למקום סמוך.

לטענת התובעת, הנאה שלה מן המנוי אותה רכשה נפגעה באופן מהותי כתוצאה מהשינוי האמור. התובעת מפרטת בכתב התביעה היבטים שונים הנוגעים למבנה החדש, המצביעים על פגיעה כאמור. לטענת הנתבע המבנה החדש מבטא שדרוג מהותי של התנאים שהיו באולם הכושר הקודם וממילא לא נגרמה כל פגיעה לתובעת. חרף זאת הנתבע הסכים בתנאים שפירט לשחרר את התובעת מהתחייבותה.

ככל שהדברים נוגעים למצב הדברים האובייקטיבי, אין לי יסוד לקבוע כי חל שינוי לרעה במצב הברים לאחר המעבר לאולם הכושר החדש. בעיקרו של דבר הפרמטרים הפיזיים הנוגעים לעניין אינם שנויים במחלוקת של ממש. לא אוכל לדחות את הטענה כי מנקודת המבט של הנתבע, ואפשר שמנקודת המבט של צרכנים רבים, המדובר בשינוי לטובה.

עם זאת, מדובר בהתקשרות אשר יש בה מימד סובייקטיבי מהותי. תכליתה של ההתקשרות היא להסב לצרכן הנאה ותועלת כתוצאה מן השימוש במתקני הכושר. מן החומר שבפניי עולה כי בהיבט זה חלה גריעה מהותית בתועלת שהפיקה התובעת כתוצאה מן השינוי. גריעה זו לא היתה צפויה בעת ההתקשרות, לא באופן אובייקטיבי וגם לא באופן סובייקטיבי. המדובר איפוא בטעות מהותית, אשר יש בה כדי להצדיק בנסיבות העניין את בקשת התובעת להשתחרר מן ההסכם בדרך של ביטולו.

אשר לתנאי הביטול. התובעת הודיעה על רצונה להשתחרר מן החוזה ביום 1.6.09. מתוך הנחה סבירה, כי מן הראוי שביטול כאמור ייעשה בהתראה של פרק זמן סביר מראש אותו אני אומד בשלושים ימים, וכן על יסוד הנחה כי בביטול כרוך טיפול אדמיניסטרטיבי אשר בצידו עלות מסויימת, יש להפחית מן החלק היחסי של דמי המנוי אשר התובעת זכאית להשבתו את דמי המנוי המתייחסים לחודש אחד וכן 100 ₪ בגין טיפול אדמיניסטרטיבי. מתקבל סך של 296 ₪ אשר יש להפחית מן הסכום היחסי האמור. מתקבל סך של 1075 ₪.

לא נעלמה מעיניי הצעת הנתבע כי התובעת תשוחרר מן ההסכם, וכי הסכום שיושב לה יחושב על יסוד הפחתה, מן הסכום היחסי של דמי המנוי, של מספר השימושים בהם השתמשה התובעת בפועל כפול דמי הכניסה הנהוגים לסטודנט (50 ₪ לכל כניסה). אין בידי לקבל הצעה זו. התובעת התקשרה בהסכם לתקופה של שנה. ההסכם שיקף תעריף שונה לחלוטין מזה המוצע, זול מן התעריף המוצע בעשרות אחוזים. התובעת לא היתה יכולה לצפות בעת ההתקשרות את השינוי אשר הוביל לרצונה להשתחרר ממנה. במצב זה אין זה סביר לחייב את התובעת בדיעבד בתעריף המוצע.

סוף דבר אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לנתבעת סך של 1075 ₪. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט בסך של 200 ₪. כל הסכומים ישולמו לא יאוחר מיום 9.6.10.

ניתן והודע היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

עודד שחם, שופט

הוקלד על ידי: סימונה נחמיאס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: